אייל ברקוביץ, שחקן העבר כינס השבוע מסיבת עיתונאים בה הודיע קבל עם ועדה כי הוא יהיה המאמן הבא של נבחרת ישראל. את מסיבת העיתונאים הזו אנחנו כנראה נזכור עוד זמן רב. אייל ברקוביץ', שחקן ענק בכל קנה מידה, פליימייקר אמיתי, שחקן נשמה, אחד כזה שלא מפחד לחלום ולא מפחד לפתוח את הפה, שאומר כל מה שהוא חושב בלי מעצורים ובלי פילטרים, בא ומצהיר שהוא ולא אחר יהיה המאמן הבא.
מסיבת העיתונאים הזו היא רק המשך ישיר לסאגה המתחוללת סביב נושא מינוי המאמן החדש שיוביל את נבחרת ישראל בקמפיינים הבאים שלה. זה זמן רב ששמו של אייל ברקוביץ' מוזכר בנשימה אחת עם נבחרת ישראל וזה זמן רב שהוא מנהל קמפיין על מנת להתמנות למאמן הנבחרת אחרי הקמפיין הכושל של דרור קשטן, אך שאלת השאלות היא - האם הוא ראוי לאימון הנבחרת?
כולנו מכירים את אייל, שהתחיל את דרכו במחקלת הנוער של מכבי חיפה, משם הוא המשיך לקריירה מפוארת לכל הדעות באירופה והציג כדורגל מלהיב ומרתק ולבסוף חזר לסיים את הקריירה בארץ במסגרת פרוייקט "הגלאקטיקוס" של מכבי תל אביב לצד שחקנים כמו אבי נימני וג'ובאני רוסו, אבל כולנו זוכרים את אייל גם שותף במספר פרשיות שמעט מורידות את ערך ההישגים שלו כשחקן. כך לדוגמא במהלך משחק של מכבי חיפה נגד מכבי תל אביב משך אייל ברקוביץ' באשכיו של איציק זוהר, תמונה שצרובה לכולנו בזיכרון וזה ממשיך עם התיעוד בסרט "פליימייקר" של דני ענבר בו נראה ברקוביץ' בז לנבחרת של אברהם גרנט עקב אי זימונו לנבחרת.
השאלה הנשאלת היא האם אייל ברקוביץ', אדם עם פה בלי מעצורים, שחקן שיכול לקום יום אחד וללכת "לדבר עם התנינים" בחמת גדר מבלי להודיע למאמנו לא יקום יום אחד וילך "לדבר עם התנינים" מבלי להופיע למשחק הנבחרת. האם אייל ברקוביץ' מספיק בוגר כדי לקחת על עצמו תפקיד כל כך משמעותי. לשאלה הזאת קשה יהיה למצוא תשובה. דבר אחד ברור, אייל ברקוביץ' הוא דמות צבעונית, מעניינת ושנוייה במחלוקת. יש לו הרבה מה לתרום לנבחרת, חוץ מהצבע שהוא וודאי יכניס, התשוקה, הקהל שהוא יחזיר למגרשים ומסיבות עיתונאים משעשעות, ברקוביץ' יכול להכניס בנבחרת רוח לחימה שלא נראתה עדיין בנבחרת ישראל.
נבחרת ישראל עם מנהיג כמו יוסי בניון, עוד שחקן מנוסה שמגיע לו הכבוד לקחת את הנבחרת סוף סוף לטורניר כמו יורו או מונדיאל. אולי זה נשמע כמו חלום. מה שבטוח ששמות כמו רוברטו דונאדוני, קומאן או רייקארד יעשו ספין תקשורתי מעולה אבל זה לא מבטיח לנו כרטיס חופשי לשום מקום וגם התענוג לא בהכרח שווה את המחיר.
